פסק-דין בתיק ת"ק 33866-12-11

לפני תביעה בגין טענה להטעיה בהסכם למכירת רכב. לטענת התובעת היא רכשה מהנתבע רכב, אשר הוצג כיד שלישית ואילו לאחר מכן גילתה כי הרכב למעשה יד חמישית. תחילה תבעה התובעת סך של 10,500 ש"ח - סכום אותו ראתה כמשקף את הפסדה בגין התנהגות הנתבע - אך בהמשך תיקנה את תביעתה ועתרה לביטול העסקה והשבת מלוא כספה.

הנתבע טוען כי גילה לתובעת את מלוא הפרטים וביקש לדחות את התביעה.

שני הצדדים לא הציגו זיכרון דברים או כל מסמך ממנו ניתן ללמוד אילו מצגים הוצגו לתובעת בשלב המשא ומתן. הנתבע הודה כי במודעה שפרסם לא בא לידי ביטוי נושא מספר הבעלים הקודמים, אך טען כאמור שגילה לתובעת כל מלוא הפרטים.

התובעת הציגה שני רישיונות רכב. האחד, אותו קיבלה מהנתבע בעת העברת הבעלות. ברישיון זה מופיע כי לרכב שני בעלים קודמים (כלומר הוא "יד שלישית") וכן הציגה רישיון רכב, אותו קיבלה לאחר העברת הבעלות על שמה ובו מופיע כי לרכב 5 בעלים קודמים, כולל אותה, ומכאן שהרכב יד שישית ובמילים אחרות היה "יד חמישית" עת נמכר לה.

הנתבע טוען שקיים הסבר פשוט להפרש זה. הוא טוען כי מכר את הרכב בעבר לשכנתו ואולם זמן קצר לאחר מכן רכש ממנה את הרכב חזרה, שכן לא ניתן היה לבצע את העסקה בהיותו רכב "נכה". על כן הרכב הפסיד "שתי ידיים" בשל מכר כפול זה. על כן כאשר מכר את הרכב לתובעת היה הרכב למעשה יד חמישית ולא שלישית כפי שהופיע ברישיון הרכב. הנתבע הציג אישורי העברת בעלות אודות מכר כפול זה וטען כי מסר פרטים אלו לתובעת.

אין ספק בעיני כי היותו של רכב בן שש שנים "יד חמישית" ולא שלישית הנו פרט מהותי. ואולם, לא הוכח לי כי הנתבע הציג מצג שווא למעט הטענה שלא גילה לתובעת פוזיטיבית את היסטוריית הרכב הנכונה.  התרשמתי כי נושא הבעלים לא עלה כלל וסביר בעיני שהתובעת ראתה את רישיון הרכב, בו מופיע הרכב כיד שלישית וסברה כי אכן כך המצב. מטעם זה הופתעה לבסוף לגלות כי הוא יד חמישית. התובעת לא טענה כלל כי הנתבע טען שמדובר ברכב יד שלישית ומנגד אינני מקבל את טענת הנתבע לפיה גילה לתובעת אודות המכר הכפול.  מכאן שאני בדעה שהתובעת סברה שרישיון הרכב משקף את המציאות ואילו הנתבע נמנע מלהעמיד אותה על טעותה.

התובעת יכולה הייתה לגלות בקלות את המצב לאשורו אם הייתה עורכת בירור במשרד הרישוי לפני העברת הבעלות. כקונה של רכב חלה חובת הבירור עפ"י הכלל הידוע של "יזהר הקונה". במקרה זה הצדדים ערכו את העברת הבעלות במשרד הרישוי ומה קל היה יותר מבירור קצר זה.

ואולם העובדה שרישיון הרכב שנמסר לתובעת הכיל פרטים שגויים ולמעשה לא היה מעודכן, חייבה את הנתבע לגילוי פוזיטיבי של המצב הנכון. על כן אני בדעה שהנתבע הפר את חובתו לקיים מו"מ בתום לב וכן נמנע מלהעמיד את התובעת על טעותה למרות שידע שהיא טועה בפרט מהותי.

הפרת חובה זו מזכה את התובעת בפיצוי בשיעור נזקה. התובעת טענה להפסד של 10,500 ש"ח אולם לא צרפה כל חוו"ד. לכאורה די היה בכך לדחות את תביעתה אולם בשים לב לעובדה לפיה בית משפט זה אינו כפוף לדיני הראיות וברור לי שנגרם לתובעת נזק, מצאתי לפסוק לה פיצוי על דרך האומדנה שכן סברתי שדחיית תביעתה בשל היעדר הוכחת הנזק תהא בלתי צודקת.

לא התעלמתי מטענת התובעת החלופית לביטול העסקה, אולם לא מצאתי כי התקיימו התנאים להורות על השבה בנסיבות העניין.

על כן אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,500 ש"ח וכן הוצאות בסך של 500 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום +אישור מסירה.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ז'  אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: